|
גישור: הליך וולונטרי ליישוב סכסוכים, בו צד שלישי ניטראלי (המגשר), מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן משתף אשר יוביל אותם להסכם. הסכם הגישור יהיה כזה המספק את מירב הרצונות של הצדדים ויהיה מוסכם עליהם. למגשר אין כוח לכפות על הצדדים פתרון כלשהו. מכוח היות הגישור הליך וולנטרי ונדרשת הסכמה מלאה לקיומו, יכול כל אחד מן הצדדים, בכל שלב שהוא לבקש להפסיק את התהליך. במקרה זה, יופסק ההליך מיד וכל המידע שנמסר במהלכו יהיה סודי וחסוי, עם פניית מי מהצדדים לבית המשפט. אולם, יצויין כי חיסיון זה אינו כולל מידע על עבירה פלילית שנתגלה במהלכו. (בין שהופסק ההליך ובין שלא הופסק).
תוקף הגישור: הליך הגישור מעוגן בסעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984. סעיף ג מונה את הגישור כאחת הדרכים האלטרנטיביות לפתרון סכסוכים. כוונת המחוקק במונח: "אלטרנטיביות" היא בהיותו הליך אלטרנטיבי, מקביל, להליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. עם הגעת בני הזוג להסכם גירושין, מובא הסכם זה בפני בית המשפט לענייני משפחה לאישור. עם אישורו, מקבל ההסכם תוקף של פסק דין. קרי, התוצאה מבחינת תוקף משפטי, זהה לתוצאת ניהול הליך בבית המשפט.
היתרונות:
 |
"כמה זה עולה לנו"? - בשל כל היתרונות שיצוינו להלן, הליך הגישור הוא באופן גורף, זול משמעותית מן ההליך המקביל המתנהל בפני בית המשפט. |
 |
באמת הכי חשוב – "הילדים" - מחקרים פסיכולוגיים רבים מראים כי הילדים חווים את גירושי הוריהם במישור הרגשי במספר רבדים. לעיתים הם מרגישים אשמים, חווים תחושה של תזכורת מתמדת לקשר שנכשל וכדומה והם מגלים המון תחושות של תסכול וכעס. הגישור הינו הדרך הטובה ביותר לגירושין גם במובן זה שכן, שיתוף הפעולה בין ההורים, דרך ההידברות ביניהם ולקיחת ההחלטות במשותף, מקלה מאוד על חווית הגירושין של הילדים.
|
 |
ה"כוח" - מאחר והליך הגישור הינו הליך הכרוך בהסכמת הצדדים בלבד, אין ההסכם המסיים אותו, אלא כזה המקובל ומוסכם על שני הצדדים. לא השופט בבית המשפט, לא עורך הדין של מי מהצדדים, רק הצדדים עצמם מחליטים כיצד יתנהל ההליך, מה יהא הקצב שלו והחשוב מכל, מה תהיינה תוצאותיו. צד לא יחתום על הסכם הגישור, אם הוא אינו חש בנוח איתו או אינו מסכים עם האמור בו. לפיכך, הוא אינו מלווה בתחושת הקיפוח שהיא לרוב מנת חלקם של המתדיינים בפני בית המשפט.
|
 |
ה"זמן" - מאחר וההליך מכיל שלושה גורמים בלבד, קרי: המגשר ושני הצדדים לגישור, ניתן לקיים את הפגישות ברמת תכיפות המתאימה בדיוק לבני הזוג. הליך הגישור אורך זמן קצר משמעותית מן ההליך המקביל המתקיים בבית המשפט, תחת אילוצי עומס של המערכת ולוחות זמנים צפופים ביותר של עורכי הדין ובית המשפט עצמו. בכך הופך הליך הגישור לפתרון מהיר יחסית לסכסוך בין בני זוג.
|
 |
"כיד הדמיון הטובה עליכם" - מאחר והליך הגישור אינו כפוף לכללים הנוקשים יחסית המחייבים את בתי המשפט, ניתן לייצר פתרון יצירתי התפור לפי מידותיו של בני הזוג המסוימים הנוטלים בו חלק. כל אחד מן הצדדים יכול להציע כל אפשרות העולה על דעת לסיום הקשר בצורה הטובה וההוגנת ביותר האפשרית. כל עוד הפתרון המוצע המוסכם, עולה בקנה אחד עם טובת הילדים ואינו מנוגד לחוק או למוסר, הוא יוכל להתקבל בבוא בית המשפט/בית הדין לתת לו תוקף של פסק דין לגירושין.
|
 |
"הכה את המומחה" - עצם קיום ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט, אין משמעותו כי בני הזוג עומדים בדד במערכה. ניתן במסגרת ההליך להיעזר בכל גורם שעשוי לקדם ולסייע בפתרון הסכסוך. תחילה יש לזכור כי המגשר הינו איש מקצוע אחראי ומנוסה ויודע להפנות את הצדדים לבירור כל הדורש בירור מן הגורמים המתאימים. כך למשל: ניתן להיעזר בעורכי דין גם במסגרת הליך גישור. ניתן לפנות למומחים מתחומים שונים הרלבנטים לסכסוך עצמו, לצורך קבלת חוות דעת מסייעת. (לדוגמא: ניתן לפנות – ביחד ו/או לחוד לאקטואר לצורך הערכת שווי קרנות השתלמות/גמל/פנסיה. ניתן לפנות לקבלת חוות דעת שמאי לצורך הערכת שווי של נכסים שונים המצויים בידי בני הזוג. ניתן לפנות לפסיכולוג לצורך הערכת מצבם הנפשי של מי מהצדדים ו/או ילדיהם וכדומה). יש לזכור כי האחריות הרובצת על כתפי בני הזוג רבה יותר בהליך הגישור. עליהם להיות אקטיביים ולדאוג למימוש מירב האינטרסים שלהם לצורך המשך קיומם. אולם, אין משמעות ההליך כי בני הזוג לא יכולים לפנות לעזרה מקצועית של מומחים בתחומם.
|
 |
"הגנה על סודיות" - מידע שנמסר על ידי מי מהצדדים למגשר ו/או לצד השני במסגרת הליך הגישור, הינו מידע חסוי ולא ניתן לעשות בו שימוש בכל הליך אחר, או במקרה בו הגישור נכשל ובני הזוג ניצבים בפתחו של בית המשפט. המגשר רשאי להעביר מידע בין צד אחד למשנהו, רק בהסכמה מפורשת של אותו הצד שמסר את המידע. ברם, ישנו חריג לכלל זה והוא במידה ובמהלך הליך הגישור נמסר מידע אודות מעשה פלילי שנעשה, או עומד להתרחש, אזי חלה חובה על המגשר להעביר מידע זה לרשויות המתאימות.
|
 |
"כשלון ההליך" - במידה ולא עלה בידי בני הזוג להגיע להסכמות במהלך הליך הגישור, פתוחה בפניהם הדלת בכל עת להגיש תביעה לגירושין בפני אחת הערכאות המתאימות, קרי: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לא ניתן יהיה להשתמש בהסכמות שהושגו או מידע שנמסר במסגרת ההליך.
|
 |
"הפסיכולוגיה שבהסכמה" - כאשר בני הזוג מגיעים לבסוף לחתימה על הסכם, משמעו, ברוב המוחץ של המקרים, שהם בשלים לחתום עליו ומסכימים לאמור בו. ניתן להניח כי כאשר צד מתחייב לתת/לוותר/לשלם מתוך הסכמה מלאה והבנה כי זהו הפתרון הנכון וההוגן ביותר בנסיבות העניין, הוא יעשה מאמצים יתרים לעמוד בהתחייבויותיו ולקיימן. יש בהנחה זו משום הערכה כי יהיה קל יותר "לחיות" עם תוצאות הגירושין בדרך זו, מאשר תוך קבלת הדין מתוך הכתבה על ידי גורם אחר.
|
|
 |